#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כט. א ש&quot;ץ שטעה בשמו&quot;ע ובברכת המינים האם מעבירים אותו?<p dir=""rtl"">[מדוע לא העבירו את שמואל הקטן?]</p>"	"בכל הברכות אין מעבירים אותו, אבל בברכת המינים מעבירים, חיישינן שמא מין הוא. אמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבי יהושע בן לוי אם התחיל בברכה אין מעבירים אותו.<p dir=""rtl"">[הטעם שלא העבירו את שמואל הקטן - לאביי שהוא תיקנה וגמירי צדיק מעיקרא לא הוי רשע {ויוחנן כה&quot;ג רשע מעיקרא היה דהוא ינאי הוא יוחנן} ורבא אמר אף צדיק מעיקרא יכול להיות רשע {וינאי לאו היינו יוחנן} והטעם שלא העבירו אותו מפני שכבר התחיל בברכה כנ&quot;ל.]</p>"	ברכות כט.		ד' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט. ב שבע ברכות של שבת, ט' של ר&quot;ה, כ&quot;ד של תענית, כנגד מה נתקנו?	ז' של שבת - כנגד ז' קולות שאמר דוד על המים.</p><p dir='rtl'>ט' של ר&quot;ה - כנגד ט' אזכרות שאמרה חנה, דאמר מר בר&quot;ה נפקדה שרה רחל וחנה.</p><p dir='rtl'>כ&quot;ד של תענית - כנגד כ&quot;ד רננות שאמר שלמה בשעה שהכניס הארון להיכל, וכמו ששלומה אמר אותם בעידן רחמי, גם אנחנו מזכירים כ&quot;ד רק ביומא דרחמי.	ברכות כט.		ד' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט. ג מה מתפלל אדם בתפילת העמידה בכל יום?	ר&quot;ג אומר שמונה עשרה (וביבנה תקנו גם ברכת המינים), ר' יהושע אומר מעין שמו&quot;ע, דהיינו לרב מעין כל ברכה וברכה ולשמואל הביננו וכו', ר&quot;ע אומר אם שגורה תפילתו בפיו מתפלל שמו&quot;ע ואם לאו מעין שמו&quot;ע. </p><p dir='rtl'>לייט אביי את מי שמתפלל הביננו (אם לא כשהוא בדרך &lt;תוס'&gt;).	ברכות כט.		ד' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט. ד מהו נוסח תפילת הביננו?	הביננו ה' אלהינו לדעת דרכיך, ומול את לבבנו ליראתך, ותסלח לנו, להיות גאולים, ורחקנו ממכאובינו, ודשננו בנאות ארצך, ונפוצותינו מארבע תקבץ, והתועים על דעתך ישפטו, ועל הרשעים תניף ידיך, וישמחו צדיקים, בבנין עירך ובתקון היכלך, ובצמיחת קרן לדוד עבדך ובעריכת נר לבן ישי משיחך, טרם נקרא אתה תענה ברוך אתה ה' שומע תפלה	ברכות כט.		ד' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט. ה באלו ימים בשנה יכול להתפלל הביננו?	כל השנה יכול חוץ ממוצאי שבת ןמוצאי ימים טובים שצריך להזכיר הבדלה, וקשה למה שלא יזכיר תוך כדי תחילת הברכה.</p><p dir='rtl'>בימות הגשמים גם אינו יכול להתפלל הביננו, שצריך לשאול גשמים בברכת השנים, ואם יכניס באמצע יבוא להטרד.	ברכות כט.		ד' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט. ו טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחית המתים, הבדלה בחונן הדעת, שאלת גשמים בברכת השנים האם חוזר?	גבורות גשמים , חוזר.</p><p dir='rtl'>הבדלה, אינו חוזר, שיכול לאמרה על הכוס. [אבל טעה גם בכוס שלא הבדיל (שאכל) חוזר.]</p><p dir='rtl'>שאלת הגשמים, נזכר קודם שומע תפילה אינו חוזר שיכול לאמרו בשומע תפילה, נזכר לאחר שומע תפילה חוזר.	ברכות כט.		ד' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט: א שכח להזכיר ר&quot;ח בעבודה, כשחוזר להיכן חוזר?	"נזכר בהודאה או בשים שלום חוזר לעבודה, אבל אם סיים תפילתו חוזר לראש, אמר רב פפא בריה דרב אחא בר אדא רק אם עקר רגליו.<p dir=""rtl"">אמר רנב&quot;י אם רגיל לומר תחנונים אחר תפילתו, אפ' עקר רגליו חוזר לעבודה, וא&quot;ד שאמר שרק מי שרגיל לומר תחנונים אחר תפילתו אם לא עקר רגליו חוזר לעבודה, אבל אם אינו רגיל אף שלא עקר רגליו חוזר לראש.</p>"	ברכות כט:		ד' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט: ב 'ר' אליעזר אומר העושה תפלתו קבע אין תפילתו תחנונים' מאי קבע (4)?	"א''ר יעקב בר אידי אמר רבי אושעיא כל שתפלתו דומה עליו כמשוי.<p dir=""rtl"">רבנן אמרי כל מי שאינו אומרה בלשון תחנונים.</p><p dir=""rtl"">רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו כל שאינו יכול לחדש בה דבר, [א''ר זירא אנא יכילנא לחדושי בה מילתא ומסתפינא דלמא מטרידנא].</p><p dir=""rtl"">אביי בר אבין ור' חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו כל שאין מתפלל עם דמדומי חמה [לייטי עלה במערבא אמאן דמצלי עם דמדומי חמה מאי טעמא דלמא מיטרפא ליה שעתא].</p>"	ברכות כט:		ד' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט: ג 'רבי יהושע אומר המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה' מאי תפילה קצרה? ומה הביאור ב'פרשת העיבור' (2)?	"הושע ה את עמך את שארית ישראל בכל פרשת העבור יהיו צרכיהם לפניך ברוך אתה ה' שומע תפלה'.<p dir=""rtl"">פרשת העבור, אמר רב חסדא אמר מר עוקבא אפי' בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה יהיו כל צרכיהם לפניך. איכא דאמרי אמר רב חסדא אמר מר עוקבא אפילו בשעה שהם עוברים על דברי תורה יהיו כל צרכיהם לפניך. </p>"	ברכות כט:		ד' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט: ד המהלך במקום גדודי חיה ולסטים מה מתפלל (עשה רצונך, שמע, שמע, צרכי), וכיצד הלכה?	"ר' אליעזר אומר 'עשה רצונך בשמים ממעל ותן נחת רוח ליראיך מתחת והטוב בעיניך עשה בא''י שומע תפלה'<p dir=""rtl"">ר' יהושע אומר 'שמע שועת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם בא''י שומע תפלה' (הגר&quot;א ע&quot;פ התוספתא ל&quot;ג).</p><p dir=""rtl"">רבי אלעזר ברבי צדוק אומר 'שמע צעקת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם בא''י שומע תפלה'.</p><p dir=""rtl"">אחרים אומרים 'צרכי עמך ישראל מרובין ודעתם קצרה יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו ולכל גויה וגויה די מחסורה ברוך אתה ה' שומע תפלה', אמר רב הונא הלכה כאחרים.</p>"	ברכות כט:		ד' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כט: ה אלו ג' דברים אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא? <p dir=""rtl"">ומה הוא נוסח תפילת הדרך?</p>"	"לא תרתח ולא תחטי, לא תרוי ולא תחטי, וכשאתה יוצא לדרך המלך בקונך וצא&nbsp;&nbsp;דהיינו להתפלל תפילת הדרך.<p dir=""rtl"">נוסח תפילת הדרך הוא 'יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתוליכני לשלום ותצעידני לשלום ותסמכני לשלום ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך ותשלח ברכה במעשי ידי ותתנני לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי בא''י שומע תפלה' וצריך לאמרה בלשון רבים לשתף עצמו בתוך הציבור.</p>"	ברכות כט:		ד' פרק
